הפתיחה: יום שישי 20.9 בשעה 11:00

תאריכי התערוכה: 20.9 - 31.10

זאב אנגלמאיר

אוצר: אילן בק

  אנו במצב חסר תקדים של שנה במלחמה. שנה מאז אירוע השביעי באוקטובר ששינה את פני המדינה וגרם לשבר גדול. התחושה שפרעו בנו, שעמדנו חשופים, גלויים, ללא הגנה, שינתה את כול תפיסת הביטחון, הערכים והאמונות של עצם הווייתנו וקיומנו בארץ זו.

  אך למשברים יש גם צדדים נוספים. ההרס מפנה מקום לצמיחה של דברים חדשים. כך רוחות הפלגנות שקטו לזמן מה, והתחלפו בגילויים של חיבור, נתינה, עזרה. רוחות של רצון לקחת חלק ולהתגייס. כך קרה גם לזאב אנגלמאיר -  קומיקסאי, הומוריסט, אקטיביסט ואמן פעיל ומשפיע כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא מוכר גם דרך "שושקה" הדמות שיצר. את האקטיביזם של לפני המלחמה הפנה אנגלמאיר לקידום החזרתם של החטופים דרך פרסום הגלויה היומית ויצירת קשר עם משפחות החטופים והנרצחים.

  מייד אחרי השביעי באוקטובר, הוצפנו בידיעות וסרטונים ולא יכולנו שלא להיצמד ולהישאב לכול פיסת מידע. מתוך הצורך לחזור לשפיות ולהתחיל לעבד את האסון, פנה אנגלמאיר לבטא את הסערה שבלב. בפעולה של ריפוי הנפש הוא עזב את המחשב וחזר לצייר על נייר בצבעים, בסגנון ילדי, ראשוני. בפעולה עמלנית הוא מילא שטחים עם טושים. בכל יום מעלה ציור לרשת, שולח לנו גלויה יומית.

  התגובה הראשונית של אנגלמאיר הייתה לצייר את האלימות אולם מהר מאד הוא הבין שעליו לתת ביטוי יותר אופטימי למלחמה. קשת בענן שראה הובילה אותו לצייר משאלת לב (wishful thinking). כמה טוב היה אילו הילדים היו חוזרים מעזה לתל אביב על קשת בענן, ציור צבעוני ואופטימי שקבל הדים חיוביים. בדרך דומה, בעקבות התקדמות המגעים לשחרור החטופים ובהשראת התמונה של יפה אדר נלקחת בשבי על קולנועית, צייר את סבתא יפה שחוזרת על הקולנועית וסביבה רוקדות מחוללות. רצה הגורל וכמה ימים לאחר שהציור פורסם יפה שוחררה, מה שחיזק את האמונה שמילה, מחשבה או תמונה יכולים ליצור מציאות. מנקודה זאת התחיל אנגלמאיר לקבל פניות מהמשפחות לצייר את יקיריהם. 

  בתחילת המלחמה כולנו היינו מגויסים - בחזית הדרומית או הצפונית, בקטיף ירקות בעוטף, בגיוס ציוד לחיילים או למפונים. כך גם אנגלמאיר גייס את עצמו להיות הקול של משפחות החטופים והנרצחים והוא נענה לכול הבקשות לציורים שהגיעו ועדיין מגיעות. המפגשים עם המשפחות חשובים לאנגלמאיר והוא מנסה להתחבר לכול בקשה. הוא שואף לתת ביטוי לאופייה של כול דמות מצוירת, וע"י כך להנכיח את המצוירים ולתת מעט מזור לקרוביהם.

  במחויבות אין קץ הוא מצייר כול יום ציור,  לפעמים יותר מאחד, ובוחר לקרוא להם גלויות. בכל יום הוא שולח לנו גלויה מה"חזית". לעיתים הן מגיעות במעטפת של אופטימיות, דרך משאלות לב, ולעיתים הוא מגיב בכאב על אירועים שקרו. אנגלמאיר מתעד את המלחמה, את התקופה. בדומה לתקופה שגלויות הגיעו עם דוור וספקו סימני חיים מהשולח, כך הגלויות בכלל וגלויות ציורי החטופים בפרט, נותנות "סימן חיים", תקווה עבור המשפחות.   בדומה לאב בסרטו של רוברטו בניני ה"חיים היפים", שעוטף את המציאות באופטימיות והומור כדי לאפשר לבנו לשרוד את זוועות מלה"ע השניה ואת תקופת השואה, כך אנגלמאיר עוטף את המציאות בהרבה חמלה ואהבה.

חלפה כבר שנה ואנחנו מזמן נכנסנו לשגרת מלחמה. מטבע הדברים רוח ההתגייסות שבערה בנו דועכת לאיטה. אנגלמאיר בדרכו ופועלו מפיח בנו חיים, עוזר לנו לשמר את הנושא החטופים על סדר היום. כולנו תקווה שפעילותו החשובה תזרז את החזרת החטופים לגבולם ואת המפונים לביתם. 

אילן בק, ספטמבר 2024, קרית טבעון

גלריה קרית האומנים, הרשת הקהילתית, רחוב הדגניות 12, קרית טבעון

א'-ד' 9:00 -18:00, יום ה' 9:00 -14:00

בחה"מ סוכות הגלריה תהיה פתוחה בשעות 9:00 -13:00