הקוץ הזה והניחוח הזה

פאטמה עמורי עיסאוי

אוצר: פריד אבו שקרה

התהליך של הרעיון ביצירתה של פאטמה עמורי והתפתחות היצירה החל דרך מחקר בגינה הצנועה והקטנה של הבית שלה, הרעיון נולד מניצול עלי עץ ההדר ששייכים לגינה של השכן שלה, ואט לאט גילתה שהתהליך לא יקר, התחילה לחפש את חלל כדי להציב בו את העבודה שלה, אך לא לקח לה הרבה זמן לחשוב וגם לא נמשך זמן רב למצוא. כי החלל נמצא מתחת לעץ התפוז קיר בתוך הגינה. התחילה להוריד את הענפים ולמרות את העלים ובעזרת דבק חם הדביקה את העלים על הקיר.

וכך, כל מה שאומנית יודע זה שהתחילה להיכנס לעולם האמנות, אך מהדלת האחורית ושם גילתה שלאומנות אין מפתח אחד אלא כמה מפתחות שלא ראה ולא ידעה עליהם קודם, וגילתה שלאמנות אין סוף ואין גבולות. כאן היא נכנסה בין הצבע הירוק של העלים לבין החיים שלה והתחילה לעשות בדק בית עם עצמה. ומתוך המרחב האישי שלה לבטא שלבים קשים אשר עברו עליה בחיים שלה, הקשיים נשארים יפים ונשגבים, כשהם לוקחים אותנו אל יופייה של העיר יפו ואל מטעי עצי ההדר, שהשווקים התמלאו בניחוחם הריחניים, והיו למותג מקומי ובינלאומי איכותי ומובהק, אך לצערנו לאחר הנכבה של ,1948 עץ ההדר איבד את איכותו המסחרית והפך לסמל של: קיום, אדמה, נוסטלגיה, גלות, וזהות.

הציפור, נראית בסביבתנו על בסיס יומי, והפכה להיות חלק מהנוף, , והיא הפכה לחלק רגיל מחיי פאטמה ו מחיי הטבע. אנו רואים אותה ושומעים את הציוץ שלה ללא הרף. בסדרההזאת: הציפור נרקמה על מצע לא שגרתי, היא לא נרקמה על בד או על מצע כל שהו המיועד לרקמה, היא נרקמה על עלי עץ הדר רגיש ורקמתי, צמחי חי ונושם, נרקמה ללא תנועה וביציבות מתמדת , ונדמה הוא כשהעיניים מביטות בה, הציפור נותנת תחושה של תנועה ורטיטה עדינים והאוזן שומעות את צליל- הציוץ שלה המרגש - כשהציפור רקומה על עלה יבש וצהוב ובדרך להתפרקות, ביקורת והתרסה שהאומנית מעבירה לחברה קולוניאלית מתוך המגמה האישית שלה לבקר את התנהלותה של החברה מתוך הסכמתה ואישורה לנישואים בגיל צעיר מאוד, שהוא בעצם המסע הקשה, המפרך והלא פשוט שהאומנית עברה, סוג של מסע צלב, ולא מן הסתם האומנית משתמשת בכתר הקוצים שמסמל את סבלו של ישו, והופכת אותו לכתר של כלה המעיד על המסע לא פשוט ואבסורדי שהכלה עוברת בגיל צעיר, ומנסה להפגיש עם הכתר רקמה עדינה ופרחונית לצד קוץ חד ופוצע, הרעיון הוא לגלם את הכאב ואת הייסורים ולקשר אותם עם הנישואים בגיל צעיר. הסתירה הזו בין יופי לכאב חוזרת וחוזרת על עצמה גם בכתרים, וגם בעלי ההדר.

פריד אבו שקרה, נובמבר 2023, קרית טבעון