עקיבא וסרמן

אוצרת: ניצה כהן מור

”דְּמוּת דְּיוֹקָנִי נָתַתִּי בָּהֶן וּבַעֲווֹנוֹתֵיהֶם הָפַכְתִּיהָ“  (בבלי, מסכת מועד קטן – ב טו, עמוד דף(

  עקיבא וסרמן מצייר מעל שבעה עשורים. הוא גדל והתחנך בקיבוץ אפק. דרכו המקצועית כאמן ומעצב נפרסת על פני ארבע מדינות - ישראל, צרפת, בלגיה ואיטליה. בכל מקום הוא סופג את הנוף סביבו ונותן לו ביטוי על הבד. לאורך הדרך עסק עקיבא בציור פיגורטיבי, אך ליבו קרא לו תמיד אל המופשט. תמונות הנוף שעוברות דרכו הופכות לכתמים של צבע, לצורות, ומביאות מידע חזותי למרחה הפיזי, אך בעיקר לרגשי ולנפשי.

  חיבתו של וסרמן לצעצועים יחד עם מסעותיו בישראל ובאירופה הביאו אותו ליצור לאורך השנים אוסף גדול ומרשים של צעצועי ילדים. השימושיות שלהם, החומרים מהם הם עשויים, ההקשרים התרבותיים וההיסטוריים שלהם מרתקים אותו, ומעלים בו ניצוץ של התרגשות ילדותית כשהוא מביט עליהם ומספר את סיפורם. אהבתו הרבה לחומריות, משחקיות ואיסוף ניכרת בעבודות האסמבלז' ובפסלים שלו. וסרמן אוסף ועושה שימוש חוזר בחומרים שונים - עץ, מתכת, פלסטיק, ומייצר אסמבלז'ים ופסלים שמהדהדים את המשחקים האהובים עליו.

  בתערוכה זו חברו יחדיו שלוש קבוצות מתוך עבודותיו המגוונות של וסרמן. ציוריו המופשטים, דיוקנאות עצמיים ופסלים / אסמבלאז'ים שמהדהדים את גופו ופנימיותו של אדם. החוט הדק המקשר בין כולם הוא האפשרות להתבונן בהם כדיוקנאות של איש הנע על פני חייו. יוצר, מעבד ופוגש את עצמו דרך החומר.

  דיוקן הינו ייצוג אמנותי של אדם. הוא בא להציג את חזותו של אדם ולעיתים מוסיף תובנה אמנותית ביחס לאישיותו. אולם, היכול ציור מופשט להיות דיוקן של הנפש, ביטוי לעולמו הפנימי של האדם? בעבודותיו המופשטות של עקיבא נראה שכך הוא הדבר. עבודתו נעה על קו התפר שבין הפיגורטיבי למופשט, האימפרסיבי ואסוציאטיבי. לעיתים אפשר כמעט לזהות את פיסת הנוף שהייתה לו לנקודת ראשית, ולעיתים היא חומקת ואנו נשארים עם נוף פנימיותו המונחת לפנינו ומתרגמת לצורות וצבעים. גאומטריה משחקית שהמבנה שלה לפעמים ברור ולפעמים מתעתע.

  גם בדיוקנאות העצמיים שלו ניתן לראות משחק של נוף וצבע. כתמים היוצרים מרחב נופי, מופשט כמעט הבונים יחד את פניו למודות השנים הניבטים אלינו מהבד. פסלי האסמבלאז' המבצבצים בין הציורים מאפשרים הצצה אל התלת ממד, הדהוד של גוף אדם, אולי גופו שלו, להשלמת חווית המפגש עם המורכב האנושי.

  הציורים והאסמבלאז'ים התלת ממדיים של עקיבא וסרמן נוגעים זה בזה במחקר הצורני, החומרי והצבעוני שלהם. הם נותנים ביטוי לעולם פנימי וחיצוני, טקסט אוטומטי שמאפשרים מפגש עם עוד פן של הנפש, של האישיות. הבחירות הצבעוניות והחומריות נותנות מזור להלך הרוח, האישי, התקופתי והתרבותי.

ניצה כהן מור, נובמבר 2024, קריית טבעון