נורה סטנשו

אוצר: פרופ' (אמריטוס) חיים מאור

 

12.1 -24.2

פתיחה, יום שישי 12.1 בשעה 11:00

אמנות היא שיקוף של המציאות. בעיקר, היא שיקוף נפשו של האמן והאופן שבו הוא מגיב למציאות זו בעבודותיו. בימים אלה, שבר טקטוני מחריד את מציאות חיינו, טלטלה פיזית ותודעתית בהיקף ובעוצמה שלא ידענו מאז השואה. איך מתמודדים עם מצב קיצון שכזה ואיך מבטאים אותו באמנות, אם בכלל? האם קופאים אל תוך אלם ושיתוק או רותחים מזעם ומחאה? האם נאבקים בו מתוך שנאה או מאמצים ברכות וחמימות את קורבנותיו? האם מישירים מבט לעבר הזוועות שחולל הרוע המוחלט או עוצמים עיניים ושוקעים אל תוך מציאות חלופית אסקפיסטית? אין תגובה ראויה אחת, כל אמן ודרכו הייחודית, כל אמן וחומרי חייו.

תערוכתה של נורה סטנשו פליטה בארצי נושאת את חותם חייה ואת השינוי הקיצוני, הנראה לעין, שהתחולל בחייה ובסגנון יצירתה. בחלל הגלריה הצבנו זה לצד זה מבחר מעבודותיה עד לשביעי באוקטובר 2023 וכאלה שנוצרו אחריו ובעקבותיו. השינוי הוא דרמטי והוא קשור גם בסדרת אירועים אישיים ומשפחתיים שקדמו לטלטלה הלאומית.

במחצית הראשונה של חייה, נורה סטנשו סומנה כ"יהודייה" במולדתה הראשונה, רומניה תחת השלטון הקומוניסטי ותחת שלטונו של צ'אוצ'סקו. עם עלייתה לישראל, במחצית השנייה לחייה היא סומנה כ"רומניה". היא חוותה את מצוקות המהגרת וניסתה לטשטש את זהותה הקודמת תוך אימוץ מאפיינים של זהות ישראלית. בשנים האחרונות היא הצליחה לאחד ולהלחים את שתי הזהויות לזהות היברידית אחת, שמצאה את ביטוייה בציורים, בעבודות וידיאו ובעבודות רקמה וטקסטיל.

בשנה האחרונה היא חוותה סדרה של אירועים קשים: מחלת אמה והעברתה לדיור מוגן; מות אחותה הבכורה; גירושי בנה ומספר אשפוזים בבית חולים בשל התדרדרות בבריאותה. כמו כן, סבל מתמשך בשל החיים בצל נפילות טילים על שכונתה בעיר אשקלון, סבל שהותיר בה חרדות מוכחשות. עם פרוץ המלחמה, לאחר נפילתם של שלושה טילים בסמוך לביתה, היא ארזה מזוודה ונדדה לבית חברים באזור שקט ובטוח. היא חשה פליטה בארצה, ללא אופק, באי וודאות יום-יומית.

במקום המפלט הזמני, היא החלה לצייר את תחושותיה על גבי בדי ציור שקיבלה ממארחיה. הציורים על גבי בדים ללא מסגור, מסמנים את מצבה הנפשי ואת תחושת התלישות. כמו מצבה, גם הבדים נראים גולמיים, חשופים ומחוספסים, גזורים בקצותיהם ברישול מכוון. בחלק מן הציורים היא ציירה בובות ומשחקים בגני ילדים נטושים. איפה כל הילדים? האם הם נחטפו או נרצחו? עקבות של אלימות נראים בשטח. האם זה דם או צבע אדום?

רקע חום אדמתי או עצב כחול עמוק מהווים רקע לדימויים המרומזים. כמונו, נורה סטנשו נוגעת-לא-נוגעת בטראומה האישית והקולקטיבית. כמונו, ימים רבים יחלפו עד שהיא תוכל לעבד את האבל ולעכל את השבר. כל שנותר הוא לצלול אל תוך החום והכחול ולהאמין שההחלמה מן המלחמה בוא תבוא.

פרופ' (אמריטוס) חיים מאור, ינואר 2023, קרית טבעון.