מגדלנה חפץ

אוצר: אילן בק

פירוק והרכבה, הוא מהתהליכים המתמשכים, המתרחשים כול הזמן ללא הפסקה. חומרים מתפרקים ומתרכבים בטבע בתהליכים הקורים במשך מיליוני שנים (עבורנו "נצח"). מגדלנה חפץ בבחירתה  בפעולה של שבר, פירוק המתרחש ברגע, שבריר שניה, יצרה עבודות העוסקות בזמן ובזמניות, במתח שבין הנצחי לרגעי.

השבר מלווה את עבודתה של מגדלנה לאורך שנים רבות. פעולה של פירוק שהיא עבורה משחררת ואינטימית המזמינה אחריה פעולה של הרכבה. כשהיא סקרנית על הצורות החדשות שהשבר יצור ועל האובייקטים שייווצרו מתוכם.

מגדלה נולדה בסוף מלה"ע II בגרמניה לתוך השבר שיצרה המלחמה. האנושות שנבהלה מכול הרוע שיצא במלחמה, הבינה שזאת הזדמנות לבנות עולם חדש, טוב, צודק ושוויוני יותר מתוך ההריסות. למעשה מדינת ישראל חייבת את קיומה לשבר הגדול של השואה ומכאן הציפיה ממנה שהיא תהווה דוגמה ומודל למוסריות. 

הרומן של מגדלנה עם הארץ התחיל לפני כ 60 שנה, כשהגיעה לכאן לאחר שנרשמה ללימודים בבצלאל. ב 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, נוצר אצלה שבר מכונן, שהוביל להתפקחות. כיצד יתכן שמדינת היהודים לאחר כול מה שעברו, יכולים להתנהג כאחרון העמים ולכפות כיבוש על עם אחר. מה שהוביל להולדת סדרה של עבודות בנושא, כשמוטיב השבר בהם נוכח ומשמעותי.

השבר אצל מגדלנה הוא פעולת מחאה המשחררת מהמוסכמות, מהצייתנות עיוורת לכללי המשחק והדרך לעשות זאת היא להנכיח את המוות בחיים. בעבודה של שעון החול מגדלנה מציבה טיימר המונה את הזמן לאחור. כשיחידות המנייה הן כוסות העוברות דרך משפך ונשברות (אין אפשרות להחזיר ולהשתמש בהן שוב). פעולת השבירה שהיא קצרה, מסתכמת בשבריר שניה, כך גם היחס של חיי האדם לעומת השנים של קיום היקום.

למרות ראית העולם הפסימית שנוצרת בשבר, מגדלנה מצליחה לצקת אופטימיות בעבודות. מבחינתה פעולת השבר היא המפתח, הדרך להתחדשות. כשם ששריפה המכלה את עצי היער, מאפשרת צמיחה של זנים חדשים שלא היו יכולים לצמוח אחרת.

עבודות התבליטים הן האיחוי של השברים. כך גם עבודת הכדור שנוצר מידיות של ספלים וכלים. השברים הופכים מפרגמנטים, ליחידות מודולאריות, שלמרות השונות הרבה שלהם מצליחים ליצור צורה אידיאלית, שלמה כמו הכדור.

לעומת התרבות במערבית הסוגדת לנעורים ומכחישת מוות, ישנם תרבויות שהמוות נוכח ומהווה חלק מהחיים, כמו התרבות הטיבטית. בספר החיים והמתים הטיבטי כותב סוגיאל רינפושה על החשיבות להכיר בארעיות החיים ולחיות לאורו של המוות. דרך כזאת תגרום לנו להתנהל ביותר ענווה וחמלה לא רק כלפי העולם והסביבה אלה גם כלפי עצמנו.

אילן בק, מרץ 2023, קרית טבעון.