יעל קמה

אוצרת: ניצה כהן מור
אוצר ראשי: אילן בק

יעל קמה היא אמנית רב־תחומית העוסקת בשירה, הדפס ידני, ציור וכתיבה טיפוגרפית. בתערוכה זו היא מציגה עבודות הדפס, ציור ושילוב ביניהם. "הקתדרלה בשיפוץ" עוסקת באופן בו הנפש האישית והקולקטיבית מתמצקת לתוך חומר, לתוך מבנה פיזי. עבור קמה, הקתדרלה היא כלי פיזי של הקולקטיב, מאמץ של רבים המייצרים מקום רוחני ונפשי עבור הפרטים ועבור הקבוצה. זהו מבנה שנבנה לדורות, והדורות יחד יוצרים את השלם החברתי, הרוחני והחומרי. השיפוץ, מתאר אמנם תיקון אך גם התרחבות. הוא מרמז על בנייה שאינה מתחילה מאפס אלא מתבססת על הקיים.

מקבץ עבודות זה נוצר במהלך חמש השנים האחרונות (2021-2025). הוא משלב בתוכו דימויים המרמזים על התנועה המתמדת של שיפוץ ובנייה שבו שרויה נפש האדם הפרטית והקולקטיבית. נפש העולם כפי שמכנה זאת קמה. הסירות השטות על נהר החיים מבטאות חיים כהוויה של שינוי, של תנועה. זוהי הקפאה של רגע בתוך מסע ביוגרפי שלם, בתוך מסע חיים. המפגשים החולפים, הקשרים שנשארים. אליהם מצטרפים המעופפים, מסע של נשמות, תנועת המונים השואפת למעלה, כמו להקה של זרזירים. זוהי תנועה מהירה, לא ידוע מאיפה ולאן. נשמות אלו הן הקולקטיב המשפץ, נשמת הקהילה, קולקטיב שהוא אנחנו.

הקתדרלה, מגדל המים והמגדלור הם כולם נושאי האור עבור קמה. הם המיכלים של מקור החיים עבור הקהילה. הם ביטוי של המאמץ האנושי עבור עצמם אך גם לעבר הנשגב. לצידם, הסס"ל, סרט סימון לבן אדום, המשמש באתרי בניה או הרס. הוא נמתח במקומות המבקשים לא להיכנס אליהם, גבול דרכו אין מעבר. זהו גבול זמני, לא גדר קבועה. הוא מסמן את מה שנבנה, את זה שהוא בר תיקון, בר חידוש ובר הרחבה. אצל קמה הגבול תלוי, עומד, או מתנופף בקלילות ברוח. כמו כביסה התלויה על חבל, כמו עלי שלכת. כרגע אין כניסה לקתדרלה, היא לא שלמה עדיין, היא בעבודה. קמה רואה עצמה גם כמשפצת וגם כלקוחה. היא עשויה להימצא משני צידי ה'מחסום'. אולם הבנייה לא הסתיימה וכנראה שתימשך לעד.

זוהי התבוננות על העולם ללא משוא פנים. סימון של רגעים - רגעים של תנועה, רגעים של מפגש, רגעים של גבול. קמה משאירה מקום להוויה האישית והקולקטיבית להדהד אחת את השנייה ולאפשר את הקיום והצמיחה המשותפים.

The cathedral under renovation
الكاتدرائية قيد الترميم