אורית קמה

אוצרת: ניצה כהן מור
אוצר ראשי: אילן בק

הילה של אדמה, אש ועשן סובבת את עבודותיה של אורית קמה. הילה של ראשוניות קדומה המתמזגת עם יוצרת עכשווית המחוברת לעולם. איכויות של איחוי, של התקרבות לאדמה ולאש, לכוחות הראשוניים המקיימים את החומר. קמה היא קרמיקאית העובדת היום, אך צוללת לתוך פרקטיקות וטכניקות בנות אלפי שנים. טכניקות כמו ראקו , טכניקת שריפה יפנית, ושריפת בור בהן נשרפים הכלים באש חיה.

ההתרגשות של קמה מהאופן שבו מים ואדמה מתערבבים ומתקשים יחדיו, כשהמפגש עם האש הופך אותם למקשה אחת, היא מדבקת. בתערוכה זו היא מציגה מכלים שונים שבכולם נגעה האש בדרך זו או אחרת והם יצאו מהמהלך מחוזקים. חום, אדמדם, צהוב, חוברים יחדיו למחול של גוונים לא צפוי מראש. הם משלימים זה את זה וממסכים באופן חלקי את החומר אליו הם נצמדו. הם מסתירים טפח וחושפים טפחיים. כמו ערפל עדין לפנות בוקר בציור יפני עתיק, שמגלה אט אט את יופיו המרהיב של הטבע - בצניעות, באיטיות, ברגישות. השחור של שריפת הראקו, מבצבץ מתוך הסדקים, ממלא את האזורים החשופים של החומר, הופך לסימן לחיים, לתנועה. הוא מייצר עושר של אפשרויות, חיבורים, התנסות והפתעה. הוא כמו גשר אל הלא צפוי. לעיתים קמה משתמשת בטכניקה של הדפס רשת ומוסיפה דימויים בעדינות פיוטית ליצירת שלם עם מרקם של עולם ומלואו.

האובייקטים במיצב 'חלוקי מסע' מונחים כנהר ללא מים. קמה רואה בהם את סיפור חייה. חלוקים אלה עוצבו בידיה האמונות, כזיכרון לאבנים שהחלו את מסעם כסלע חד וגס ולאורך הדרך שויפו, הוחלקו ועוגלו באמצעות איתני הטבע. הם משל לכל האתגרים, המשברים והחוויות שהיא עברה לאורך חייה. זהו מסע שעיצב וצבע אותה בצבעים ייחודיים ויצר את מי שהיא היום. זהו מסע אישי, השופך אור על המסע המעצב של כולנו, כפרטים וכמכלול.

בעדינות ורגישות, יוצרת קמה צורות המעוגנות בחומר אך מכילות שאר רוח. הן מאפשרות מקום, נשימה, רווח. הן נותנות לנו רגע להתקרב למקצב, לפעימה של עולמות רחוקים ועתיקים, תוך שאנו נשארים נטועים בהווה שלנו, עם כוחות מחודשים ויכולת להרפות.