עמידת עץ
עמידת עץ // כוכי לוי
אוצרת: ניצה כהן מור
בין מה שסודק למה שמחזיק,
בין שבר לכוח חיים,
אני מחפשת עמידה שאינה קיפאון -
אלא תנועה שיש בה חיים.
(כוכי לוי)
במיתולוגיה הנורדית היערות הם מושבם של כוחות קסומים, מקור החיים עצמם וזירה להתרחשות של אירועים גורליים. בדומה לסיפור נוח, הנורדים מספרים על זוג בני האדם האחרונים, ליף וליפ פראסיר, המסתתרים ביער הודמימיר, שורדים את החורבן ומאכלסים מחדש את העולם.
המפגש של כוכי לוי עם הדיו החל לפני כשבע שנים. תחילה הייתה זו התוודעות ליכולות הספונטניות של החומר. רגעים חדשים של חוסר שליטה והתבוננות בבריאה שמתרחשת לנגד עיניה. היערות הראשונים שנוצרו תחת ידה היו לדבריה כמעט פרי של חלום, כשהיא מיכל שאירוע הציור עובר דרכו. הדיו זורם, מתפשט, מותיר עקבות והציור הופך לשדה של הקשבה.
העבודות בתערוכה נעות בין תמונות נוף למצבי תודעה. יערות, עצים, מרחבים שנפגעו ונשרפו. את חלקם פגשה כוכי לוי בתוך המציאות הפיזית, וחלקם נבעו מתוכה. הדימויים מבקשים ליצור מרחב - הסיפור שלהם מורכב, לא חד משמעי. לצד היערות דיוקנאות של מקום, של אישה, של הוויה. הם נוגעים במרחבי הטבע סביבה אך יותר מכך נוגעים בטבע הפנימי שלה. מרחבי נפש שמעיזים להיות, להתבונן, לשהות, ולעיתים נסוגים פנימה, מתכנסים כמחפשים מנוחה, אפשרות לעבד, אפשרות לשקט.
התערוכה מבקשת להתבונן בעמידות כאפשרות להישאר במגע עם מה שקורה. לוי, אמנית, תרפיסטית באומנות, בוחנת את העמידות שלה, שלנו, של הטבע סביבה. במהלכיה היא בודקת היכן היא עומדת, כאמנית, כאישה, בתוך מרחבי החורבן ועל הבחירה להישאר, לראות את התנועה, את החיים. כמו אצל הנורדים, כך גם אצל לוי היערות הם מקום מפחיד, אפל, אך יותר מכך זירה להתחדשות. תערוכה זו היא הזמנה. הזמנה למפגש עם המציאות, מציאות אישית המחוברת למציאות המשותפת. זוהי הזמנה להתקרב, להתבונן, להקשיב, כשהשהייה הופכת לאפשרות של נוכחות והנוכחות למעשה של עמידה.
פתיחה: יום שישי 23.10.26 , בשעה 11:00
נעילה: יום שבת 12.01.26
גלריית תמונות
הצבה
פתיחה
