פואד אגבאריה

אוצר: פריד אבו שקרה

האמן פואד אגבאריה מציג את תהליך הבניית הזיכרון כתהליך של חיפוש אחר פרטים מן העבר, בחירתם והארתם. הוא מאמץ מנגנונים ושיטות אמנותיות המאפשרות לו לתקשר עם עצמו כדי להתלכד עם זהותו הקולקטיבית. לשם כך הוא נדרש לחפש אחר דרכי גילומו של הזיכרון בעולם רועש במודרניות צורחת ובמלחמות הרסניות מחד גיסא, ובתחושת ההמשכיות ההיסטורית מאידך גיסא. הזיכרון הקולקטיבי בזיכרונו של האמן הוא חומר חיוני, בעל אופי פעיל. הוא מוקף בהילה סמלית, והופך למכונת תצפית ולפיקוח על זיכרון פעיל. האמן מדגיש אותו כדי לשוב ולבנותו מחדש, כשהוא נשען עליו כחלק בלתי נפרד מן העבר, ויוצא מתוך עמדות אסטרטגיות בהווה. בכך הוא מתרגם את ההווה באמצעות שפת האמנות על מנת לצמצם את מעגל הגעגועים והכעס שרוחש בהווה כלפי העבר. תהליכי הגעגוע והכעס עלולים להיות לא יותר מתסמינים פתולוגיים של מהלך אירועים קודרים.

תערוכה זו מזמנת דיאלוג אקדמי ותרבותי, ומבקשת לסלול דרך לשיח בין השונים בדעה ובתרבויות, לדיון בשאיפותיהם בצירים הומניים, תרבותיים ואקדמיים. דיאלוג החותר לשינוי פנימי שאינו משרת סיסמאות ופוליטיקה, אלא חותר לשרת את הפרט והחברה בעידן שבו סרטן החורבן הורס הכול: הכחדת בעלי חיים והתחממות גלובלית המאיימת על העולם כולו. תהליך התקשורת הינו הכרחי להצלת האנושות מהידרדרות לתהום עמוקה וכאוס, שהם מעשה ידם של סוחרי המלחמות ומטיפיו. התקשורת אינה בהכרח מביאה לפתרון הבעיה, אולם היא מציעה חלופות לעימות ולהתנגשות, בונה קרקע משותפת ויציבה בין הצדדים המשוחחים, ומבססת הכרה בדעה ובאינטרסים המשותפים באמצעות השיח והדיון^{^[1]}. דיאלוגים אלו מובילים לפתרון בעיות סבוכות, לצמצום פערים אנושיים מורכבים ולהבאת המשתתפים להכרה ולהתבוננות במשוללי הזכויות.

[1] עלי חרב, סופר ואינטלקטואל לבנוני. ראו למשל את ספרו "ביקורת הטקסט".