ערבית

נקודת הכמש וההתכלות, הצהרת החומר כי די לו, ומצד שני ההתנסות החדשה שהוא מציע בכל שלב ושלב הם הבסיס לתערוכה זו. ההבנה שבהתכלותו מוביל החומר חזרה לנקודת הראשית - מזין, מבסס, מעמיק היא חלק מהקסם שבזרע החיים.

אדמה פורייה מחומר אורגני שמתפרק לתוכה, פרח נובל שתחילתו בזרע וניצן, פרפר שראשיתו בזחל, מזכירים את המחזוריות של ההרפיה מההיאחזות בחומר ואת החזרה אליו. הם מעוררים להתבוננות מחודשת בהתגשמות הרוח. בתערוכה קבוצתית זו ניתן למצוא ביטויים שונים לאחיזה והרפיה זו, לחריזה של עבר אל ראשית חדשה. הלוואי שנשכיל לראות, לאורך הזמן, את כוחם של החיים, כוחה של ספירלת הקיום, וברגעים בהם חווית הסוף איתנה - לאחוז ולהתקדם אל זנב הראשית המבצבץ בתוכה.

תרצה פוסקלינסקי שחורי וניצה כהן מור

אשתר בת האדמה, חנה נייגר, יונית קריסטל, יעל מאירי, נורית וולפה, נטע בן שמעון, צחי טורמן, רג'י גלית נוה, רויטל רענן, שעיה הלפרין, תרצה ולנטיין